אילתור, לא חילטור

הבן של גליה אלוני-דגן לקח אותה לקונצרט מסדרת "ג'אז חם", שבו התארח החלילן ההולנדי תייס ואן ליר. הילד נהנה מאוד, אבל אימא שלו התבאסה מהקצב הלקוי, מהסיפור שלא הצליח להחזיק את הקהל ומחוסר התיאום בין האמן למנחה. סיפור על קונצרט טוב שטיפה התפספס, וגם טיפ שיעזור לילדים נמוכים שתמיד מסתירים להם.
מאת גליה אלוני-דגן

ג'ורג' גרשווין אמר פעם (בהנחה שהאינטרנט לא משקר) ש"החיים דומים מאד לג'אז – הם במיטבם כשמאלתרים". זה נכון, לדעתנו, אבל דו-צדדית. כי כשמאלתרים – החיים הם במיטבם, וגם במירעם. תלוי באיכות האלתור.
בשבוע שעבר, הילד לקח אותנו לקונצרט מסדרת "ג'אז חם" המושקעת. זהו בילוי נעים במיוחד לשבת בבוקר: קמים לא מוקדם מדי, אוכלים לא מהר מדי, נשארים עוד קצת בפיג'מות – ורק ב-11:00 (כיפאק למארגנים) מתיישבים יפה על הבוסטר-של-האוטו שמונח על הכסא המרופד שבאולם (טיפ-זהב שקיבלנו מאימא גאונה אחת, נגד האנשים הגבוהים שמסתירים) ומחכים שהקונצרט יתחיל. גם התוכנית הייתה מבטיחה: תייס ואן ליר, חלילן הולנדי, הצטרף למנחה – החלילנית יעל ארנון ורד – ולבובה ג'אזיקה (שמפעילה יערה בויום קפלן) ויחד עם ארבעה נגנים, הבטיחו "מסע קסום בעקבות הצליל המופלא של החליל". את יעל ארנון ורד אנחנו מכירים מההרכב המוצלח "ילדוג'אז", שהכניס לחיינו בשנים האחרונות הרבה צלילים והמון שמחה, אבל הפעם היא מחזיקה את המופע על כתפיה, יחד עם הבובה והאמן האורח, וכאן אנחנו מתחילים להתלבט. אם להתמקד בחצי המלא של הכוס, אז ג'אז לילדים זה ממתק תרבותי מבורך וטעים במיוחד. ההסברים על הקטעים והסגנונות השונים היו מצוינים ומותאמים לגיל הצופים, והנגנים כולם טובים ומיומנים. אבל למרבה הצער, לצד הצופה הצעיר (שבע ורבע) שנהנה מאוד, ישבה אימא שחושבת שגם אם עשינו דרך ארוכה מאז מופעי הילדים המעליבים והחלטוריסטיים, עדיין יש הרבה מקום לשיפור. סיפור המסגרת היה מוטלא ולא מספיק מעניין (הוא הוקרא מתוך ספר ענקי, במטרה לקשר בין הקטעים, אבל זה לא ממש עבד), הבובה ג'אזיקה הייתה חביבה אבל נועדה לשמש סייד-קיק ולא ממש הצליחה, האמן האורח נראה נבוך לעתים ולא היה לגמרי מתואם עם המנחות (כמה חזרות נעשו לפני המופע?) והטיימינג של האירוע כולו לא היה מספיק קצבי.

הסייד קיק לא מספקת את הסחורה. יעל ארנון ורד וג'אזיקה

הסייד קיק לא מספקת את הסחורה. יעל ארנון ורד וג'אזיקה


גם כשניסו להפעיל את הקהל בשירה ולחלק אותו לארבעה אזורים ששרו תפקידים שונים, זה נראה מבולגן והתוצאה הייתה מפוזרת ולא מוצלחת. וכל זה מבאס במיוחד לנוכח הכוונות הטובות. יעל ארנון ורד היא מוסיקאית טובה וכך גם שאר עמיתיה למופע, וברור לגמרי שהרף האיכותי שהציבו לעצמם יוצרי הסדרה גבוה בהרבה ממה שרובנו מכירים, ומההיצע התרבותי שיש לילדים. אל מול שפע השירים הדביליים (כן, כן) והמנגינות המתחנפות שסובבות אותם מכל עבר, נעים לשמוע קטעים שמחבבים על הילדים גם קלאסיקה אמיתית ואיכותית. אבל אם כבר, אז עד הסוף. אם התאמצתם ויצרתם סדרת איכות לילדים, אל תחפפו בפינות. יכול להיות ששחקן/ית מקצועי/ת וכותב/ת מנוסה היו מרימים את הקונצרט הזה גבוה הרבה יותר ועושים לנו חשק להגיע גם לקונצרט הבא בסדרה ("המשקפיים של ריי צ'ארלס"). בינתיים, היה לנו הרושם שתייס ואן ליר הגיע מהולנד לכמה הופעות בפני קהל מבוגר, ועל הדרך הלבישו לו גם קונצרט לילדים. מגיע להם יותר מזה.

"הוקוס פוקוס עם מלך החליל מהולנד" היה המופע השלישי בסדרה "ג'אז חם לילדים" ועלותו 85 ₪ לכרטיס יחיד/ 450 ₪ למנוי של 6 מופעים.
חליל ושירה: Thijs Van Leer
פסנתר: Mike Del Ferro
גיטרה: עמוס הופמן
בס: אסף חכימי
תופים: שי זלמן
חליל צד, הנחייה וכתיבה: יעל ארנון ורד
הפעלת הבובה ג'אזיקה: יערה בויום קפלן

לאתר הסדרה

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s