פיצה להמונים

דרישה המונית (שלושה זה המון, לא?) שהגיעה מכל שדרות העם, היא סיבה טובה מספיק להיכנע ללחץ ולתת את מתכון הפיצה הביתית ששוכלל במשך שנים עד שאפילו סרבני אכילה רציניים נמסים בפניה, כולל קיצורי דרך ומעורבות תא הקפאה שתחסוך לכם הרבה טרחה בעתיד. הפוסט המושלם לערב פסח.

ברשימה קודמת דיברתי על מתכון לפיצה ששוכלל שוב ושוב עד שהגיע לדרגת שלמות שסיפקה את כל המשפחה, כולל אשמדאי ועמלק שבאופן עקרוני מסרבים לאכול. כל דבר שהוא. בתגובות (בפייסבוק, לא באתר. מה לא בסדר איתכם, אנשים?) דרשו ההמונים לדעת, איך מכינים את פיצת המחץ?
ובכן.
נתחיל בעצה. קנו אבן שמוט לתנור. אבן שמוט היא האבן שעליה אופים מאפים שטוחים. פיצה, פוקאצ'ה, אפילו פיתות וטורטיות, יצאו טעימות הרבה יותר אם יאפו על האבן הזאת, שמוכנסת לתנור בערך 30-40 דקות לפני האפייה עצמה ומתחממת בו בנחת כל הזמן הזה בחום המרבי. בהוראות כתוב שעה, אבל אל תתרגשו. 40 דקות יספיקו בהחלט. למרבה השמחה אבן שמוט היא עניין בכלל לא יקר, כמו שתוכלו לראות באתרי החנויות המתמחות.

אבן שמוט.

אבן שמוט.

אחרי שתקנו אבן שמוט, קחו עוד עצה קטנה: קנו גם מרדה. מרדה הוא תרווד העץ השטוח הענקי שאיתו מכניסים ומוציאים פיצה ולחם מהתנור. האם הוא הכרחי? לא. ולראיה, מאז שהמרדה האהוב שלי הלך לעולמו, ככל הנראה תוצאה של ניסיונותיו העיקשים של עמלק להשתמש בו כדי לשטח את הראש של אשמדאי, אני מסתדרת עם תבנית אפייה הפוכה שעליה נייר אפייה. מצד שני, חסרון המרדה מביא מדי פעם לתאונות מצערות שבהן הבצק נוחת במקומות פחות מתוכננים. מילא.

מתלבש נהדר על הראש של האח הבכור. מרדה

מתלבש נהדר על הראש של האח הבכור. מרדה


ולענייננו, המתכון:
הבצק
מעטים המקרים שבהם מוצר ייעודי וייחודי מקיים בצורה מושלמת כל כך את הבטחת היצרן, אבל במקרה של קמח מיוחד לפיצה, מדובר באליפות. שנים של הכנת פיצה מאחוריי, והקמח הייעודי פשוט מעיף את התוצאה לשמים. אשר על כן:

בצק לארבע פיצות משפחתיות
1 קילו קמח פיצה
2.5 כוסות מים פושרים/חמימים
1 כף דבש
1 כף שטוחה מלח
0.5 כוס שמן זית
11 גרם שמרים יבשים. כן, יבשים. לא, לא עדיפים שמרים טריים. למה? אין לי מושג. אבל התוצאה עם שמרים יבשים טעימה הרבה יותר.

את כל אלה מכניסים למיקסר, או לשים ביד, למשך חמש עד עשר דקות, עד ליצירת בצק גמיש ואחיד. מכסים את הקערה במגבת ומשאירים את הבצק לתפוח, כשעתיים ביום חם וחמש ביום קר (אם אחרי הזמן הזה הבצק עוד לא תפח מספיק, אפשר לתת לו עוד זמן).
מחלקים את הבצק, בסיבוב ותלישה, בלי מעורבות סכין, לארבעה כדורים. שלושה כדורים עוטפים בניילון נצמד ומשגרים למקפיא, משם תוכלו להוציא אותם מתי שתרצו ולתת להם להפשיר בנחת ולהפוך לפיצה, ואת הכדור הרביעי מרדדים היטב על נייר אפייה שמונח על תבנית הפוכה/מרדה. (מי שעדיין לא הצטייד באבן שמוט יעשה את השלב הזה ואת כל הבאים בתוך תבנית אפייה, ולא על גבה).

רוטב לשתיים/שלוש פיצות משפחתיות
קופסת שימורי עגבניות קוביות 400 מ"ל (עשו לעצמכם טובה וקנו שימורים תוצרת איטליה, זמינים בכל חנות)
חצי קופסת רסק עגבניות קטנה
בצל קצוץ
3 שיני שום פרוסות
כמה עלי בזיליקום
חצי כף מלח
כף סוכר שטוחה.

הכנה:
מטגנים את הבצל במעט שמן זית בסבלנות רבה עד שנעשה זהוב מאוד. מצרפים למחבת את שיני השום, מטגנים יחד לעוד דקה ואחריה מוסיפים למחבת את שימורי העגבניות, רסק העגבניות, הבזיליקום, המלח והסוכר וחצי כוס מים ומבשלים על אש קטנה תוך כדי ערבוב עד שהרוטב נעשה קטיפתי ומאבד את רוב הנוזלים. מכבים את האש, שולים מהרוטב את עלי הבזיליקום וטוחנים את הרוטב במעבד מזון. משתמשים בכמות הדרושה כדי לכסות את הבצק בשכבה דקה אבל לא דלילה מדי של רוטב, ומקפיאים את השאר לצורך פיצה עתידית, רצוי בקופסה שמותר להכניס למיקרו (המהדרין והמשקעינים, זאת אומרת אנשים אחרים, יחממו את הרוטב בתוך סיר עם מים, ולא במיקרו המשוקץ. כפיים).

מכניסים את הבצק עם הרוטב, ללא גבינה, לתנור, בתוך תבנית/על גבי תבנית הפוכה עם נייר אפייה, שהונח בזהירות על אבן שמוט רותחת. אופים כחמש עד שבע דקות, עד ששולי הבצק מתקשים ומזהיבים. שימו לב – אנחנו מאנשי הבצק הקשה, לכן אנחנו אופים אותו עד להשחמה קלה. מי שמחבב את הבצק שלו רך וגמיש גם אחרי אפייה, יוציא אותו בשלב זה כשהוא עדיין בהיר.

מוציאים את הבצק, מפזרים עליו את התוספות הרצויות ומעליהן כ-300 גרם גבינת מוצרלה – למתפנקים באמת מוצרלה באפלו, אבל גם מוצרלה מגורדת תעשה את העבודה. אל תשתמשו בגבינה צהובה. בשלב הזה נייר האפייה שלכם קצת התחיל להשחים אבל אל דאגה – הוא יחזיק מעמד עד הסוף.

שלב הביניים של הפיצה. בקרוב יהיה פה טעים.

שלב הביניים של הפיצה. בקרוב יהיה פה טעים.


מחזירים לתנור לכשבע דקות, או עד שנוצרים על הגבינה עיגולים שחומים. אם הגבינה כולה השחימה, כנראה הגזמתם.
התוצאה, איך נגיד, לא הייתה נכנסת לשום פרסומת לפיצה וגם לא לבלוג בישול שמכבד את עצמו, אבל אחרי שתאכלו אותה יש סיכוי שתבואו להגיד תודה.
לא כל כך יפה, אבל עם אישיות

לא כל כך יפה, אבל עם אישיות


אז מה היה לנו שם?
פיצה אחת שאכלתם.
ולפחות פיצה נוספת, אם לא שתיים, מפורקת לרכיביה בתא ההקפאה שלכם, מחכה לבוקר שבו תחליטו שהערב אתם רוצים לאכול פיצה.
בתיאבון, וחג שמח!

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “פיצה להמונים

  1. מעולה!! נשמע נהדר, אני בטח אמשיך עם סוכר ולא עם דבש, ועם הרוטב שלי ולא עם זה שנתת- אבל זה רק כי אני מקובעת ולא מחליפה סוסים מנצחים וגו׳. אבל באמת נשמע עשר. ראית? השארתי תגובה באתר! יפי-היי!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s