יום בקרקס

הקרקס של ילדותנו היה מלא בפילים מוכים ואריות אומללים, דברים שלמרבה השמחה נאסרו בחוק מאז. קרקס שודדי הקאריביים שמציג עכשיו ברמת גן וצפוי להופיע בישראל עד סוף השנה הוא מהקרקסים החדשים, שצריכים להסתמך על כישורי המופיעים בהם. אם תשאלו את הילדים שלנו, השינוי עשה לקרקס רק טוב.

בפעם האחרונה שהייתי בקרקס עוד היו בו אריות ופילים, וסוכרייה על מקל בצורת תרנגול הייתה פסגת שאיפותיי הקולינריות. השנה הייתה מתישהו בתחילת שנות השמונים, עיר המחוז ופסגת השאיפות הייתה רחובות, ובתפקיד הספונסרים היו האנשים שעד היום אני קוראת להם אימא ואבא, אלא שהיום יש גם מי שקורא להם סבא וסבתא.
בפעם הנוכחית שהייתי בקרקס כבר נאסרה בחוק השתתפות חיות בקרקסים, ובצדק, העיר הייתה רמת גן (ליד האצטדיון), הקרקס נקרא בשם המפוצץ "קרקס שודדי הקאריביים" ומאחורי נשרכו שני גמדים שרואים בי משום מה סמכות עליונה.
קרקס1
הכניסה לקרקס עונה על כל הציפיות: אוהל גדול מפוספס, דוכני אוכל ופופקורן וגם סוכר על מקל, שייאמר לזכותם של המפעילים עלה סכום סביר למדי (10 שקלים) למרות שמדובר בקהל שבוי, ושורות של מושבים לא נוחים שעליהם נשב בשעתיים הקרובות, מושבים שהגישה אליהם לא קלה כל כך כמו שנוכחנו שוב ושוב כשעמלק התעקש ללכת לשירותים ארבע פעמים לפני ההפסקה.

מסתמכים על כישורים אנושיים. שודדי הקאריביים

מסתמכים על כישורים אנושיים. שודדי הקאריביים


אבל מה הם כל העניינים הקטנוניים האלה אל מול המופע עצמו. סביב סיפור רקע מטופש כצפוי שהוצג על ידי המנחה הישראלי אלדר טורנר, מופיעים האקרובטים של הקרקס שהגיעו משלל מדינות את הכישורים והמופעים שלהם. שני ילדים הסתכלו בעיניים פעורות באקרובטית עושה פעלולים בתוך מכל מים קטן כל כך שאפשר לכנות אותו ביושר "קערה" ותו לא, בקבוצת אקרובטים במופע מדהים של סלטות באוויר, במופעי ליצנות חמודים (אבל הרבה פחות מוצלחים מהחלקים של האקרובטיקה) ובמופע חץ וקשת שכלל ירייה משבע קשתות בו זמנית, וחזרה על פעלול התפוח על הראש, תרגיל שחילץ מהם התנשמויות מלאות כבוד.
ישר למטרה. ירייה משבע קשתות

ישר למטרה. ירייה משבע קשתות


ההפסקה, שלא מגיעה בדיוק באמצע המופע אלא בערך אחרי שלושת רבעי המופע, שברה קצת את המתח ואם ישאלו אותנו הייתה מיותרת לכולם חוץ מאשר לבעלי הדוכנים שבחוץ, כולל החלק שבו הילדים מיהרו ללכת לשירותים ולא חזרו במשך פרק זמן ארוך מספיק כדי שנתחיל לתהות אם הגשימו חלום קולקטיבי ישן וברחו עם הקרקס, אבל בסופו של דבר חזרו השניים והתיישבו בשמחה לצפות בחלק האחרון של המופע, ובו קטע שעורר ויכוח סוער מאוחר יותר, ההליכה על החבל. שלושה אקרובטים צועדים גבוה על חבל, בלי שום רשת ביטחון, וכאילו זה לא מספיק, מנסים להתגרות בגורל עוד יותר על ידי פעלולים כמו עשיית אותו דבר – עם כיסוי עיניים, או הנחה כיסא על החבל וישיבה עליו. הקטע המדובר לא עבר חלק לגמרי, וכמה פעמים היה נדמה שהצועד כמעט נופל ופעם אחת הוא אפילו נאחז ברגע האחרון בחבל בזמן הנפילה – לכאורה. בזמן שאימא והילדים צפו במחזה בבהלה, ישב אבא עם חיוך גדול והסביר שמדובר בכמעט נפילה מתוכננת, שמטרתה הגדלת המתח. את התשובה כנראה לא נדע לעולם, אלא אם כן צופים מהופעות אחרות יספרו לנו אם גם בהופעה שהם צפו בה היו תקריות דומות.
מרחפים באוויר. ולפעמים נופלים.

מרחפים באוויר. ולפעמים נופלים.


בסיכומו של דבר אחרי שעתיים (וחצי, כולל הפסקה), הלכנו הביתה מרוצים בחלקנו, ובלבנו שמחה שעוד יש בעולם כמה פלאים שיכולים להדהים אפילו את ילדינו המתוחכמים כל כך.
79-119 ₪

ואם כבר מדברים על בילויים לפסח נזכיר שמועדון בהצדעה, שחברים בו אנשי מילואים וחיילים משוחררים, מציע הנחות על לא מעט אטרקציות ובילויים לפסח וכדאי להתעדכן באתר לפני ששולחים את היד אל כרטיס האשראי.
לאתר בהצדעה

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “יום בקרקס

  1. כאילו כתבת אחד לאחד את החוויות שלנו (כולל העיניים הפעורות, ההפסקה שלא מתאימה לאף אחד, והכמעט-נפילות מהחבל – שבעיניי לא נראו מתוכננות אלא סתם שלומיאליות…)
    אפשר להוסיף גם את העובדה שמכרו לנו כרטיס לכיסא לא קיים 😉 אבל לבסוף קיבלנו כיסא פלסטיק והכל הסתדר. בשורה התחתונה נהנינו מאוד, גדולים כקטנים.

    • התלבטתי אם לכתוב משהו על בלגאן שקשור בכיסאות ובסוף לא כתבתי כי לנו לא קרה שום דבר כזה ומסביב ראיתי רק מקרה אחד של בלבול, והנחתי שהוא היה חד פעמי. אולי הייתי צריכה להזכיר את זה בכל זאת. ואולי, אם כבר, בלגאן הוא חלק מחוויית הקרקס?

  2. אנחנו ראינו מסביב יותר ממקרה אחד של בלבול, ומצאנו רק סדרן אחד בכל האוהל שכרע תחת העומס. ממליצה גם ללכת לשירותים לפני (האיסטניסים שלי לא הסכימו להכנס לשירותים הכימיים, זה שהילדים שלך הלכו לשם 4 פעמים מעורר הערכה)
    אגב, בת ה 3.5 שלי הייתה מוחה נמרצות נגד התואר "מטופש" לעלילה. היא הייתה מוקסמת, שאלה לכל אורך המופע "איפה הנסיכה?", על כל מי שהופיע על הבמה שאלה "אלה הטובים?" (לא ידעתי לענות, מודה) ואחרי המופע סיפרה לי שוב ושוב את העלילה כפי שהבינה אותה. בקיצור, אמנם מטופש אבל מוסיף קוהרנטיות כלשהי למופע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s