מעשה בגבינות

כמות לא הגיונית של גבינות תנובה שהגיעה הביתה במפתיע חייבה גם זוג בשלני בלאי שכמונו להשחיז את כישורי האירוח ואת סכין השף, ולהכין שורה של מאכלים שהדרך הטובה ביותר לתאר אותם תהיה "דברים עם גבינה" ויתרונם הגדול הוא שהילדים מוכנים לאכול אותם. מתכונים לבואיקוס, לביבות כרישה ופריטטה שאפילו ילדים מבאסים אוכלים: ממש פה.

כשהייתי ילדה לא אכלתי גבינה משום סוג. כל השידולים, הצעות השוחד, התחנונים והאיומים לא עבדו. כמו ילדה מעצבנת, ובעצם כמו שבאמת הייתי, סגרתי את הפה בעקשנות וסירבתי להכניס לתוכו שום סוג של גבינה. בזכות גיל והנכונות לחוות דברים חדשים, ובעיקר בזכות העובדה שבחוסר עקביות אופייני התברר שבניגוד לגבינות לבנות ורכות, בפני מאפים שכוללים גבינות אני דווקא מתקשה מאוד לעמוד, היום אני צורכת מבחר סביר של מוצרי חלב. אבל בגלל שרגישויות תחושתיות (שהן הסיבה לרוב סרבנויות האכילה בקרב ילדים) הן הרבה פעמים עניין תורשתי, קיבלתי את כל מה שעוללתי להוריי הסובלים – בהפוכה. צמד ילדי הרעם והזעם, כמו שכתבתי לא פעם בהרחבה, התגלו כשני שונאי אכילה מעצבנים שיש להשקיע מאמצים כדי לפתות אותם לאכול, וכדי להכניס להם לגוף מספיק תזונה נאלצתי לשכלל, לצד דברים אחרים, גם את המיומנות להכין "דברים עם גבינה" שהם יסכימו לאכול.
לפני שבועיים קיבלנו חבילת שי נאה, מלאה בשלל גבינות תנובה, רובן (אם כי לא כולן), מופחתות שומן. בין השאר היו שם גבינות מקו המוצרים החביב עלינו של פיראוס וגם גבינות קשות מכל סוג ומין. המחזה היה קצת מהמם חושים, והמחשבה שבקצב שבו אנחנו אוכלים חצי מכל מה שהיה שם ייזרק לפח הייתה מחרידה. אבל מצבים נואשים מחייבים פתרונות נואשים, וברגעי המצוקה מישהו צריך לתפוס פיקוד ולקבל החלטות אמיצות. "תשמע", אמרתי לאבא שלהם, "אין ברירה. חייבים להזמין אורחים". הוא הסתכל עלי במבט עגום של אדם שמתבונן בתהום והיא מתבוננת בו בחזרה, והלך לסדר את הסלון.

גילוי נאות: הגבינות ההגיעו מהיח"צ של תנובה

גילוי נאות: הגבינות ההגיעו מהיח"צ של תנובה


עכשיו, הקשיבו. אני לא גאון קולינרי וזה אינו בלוג בישול, כמו שאפשר להבין מאיכותן הלא מדהימה של התמונות (שהרי מן הידועות היא שכל מי שרוצה לפתוח בלוג בישול רצוי שיצטייד מיד במצלמה מקצועית ובכלי מטבח מעוצבים), הו לא. סטנדרטים נמוכים, זה מה שאני מציעה לאנשים להציב לילדיהם, לבני זוגם ולבוסים שלהם בעבודה. הציגו סטנדרטים נמוכים, הייתי אומרת להם אם רק היו מקשיבים, ולעולם לא תשמעו את המשפט המבאס "ממך ציפיתי ליותר". לכן, אם אתם מחפשים דברים מתוחכמים להכין, חפשו לכם במקומות אחרים כי הרי אם לדבר בכנות, אין ספק שאותן צידניות הניבו דברים מרגשים, מדהימים ועוצרי נשימה הרבה יותר אצל בשלנים שאינם אני. עם זאת, היתרון במה שאני הכנתי הוא שהאוכל שלי הוא א. קל מאוד מאוד להכנה וב. נוסה על הילדים המבאסים בעולם, וזכה להצלחה. נראה אותך מתחרה בזה, בצק אלים!

וכך קרה שבשבועיים האחרונים לא פסקנו מלארח. אחים, חברים ואמהות של ילדים מהגן – לא בחלנו באמצעים בדרכנו להפוך את כל הטוב הזה שפקק לנו את המקרר למנות שונות. כעבור שבועיים וקילו אחד יותר, אפשר לומר שעמדנו במשימה וחזרנו כדי לספר את הסיפור. ואולי זה גם הזמן להתנצל בפני כל האורחים שחשבו בטעות שזאת רמת האירוח הקבועה שלנו, ומצפים עכשיו להזמנה דומה פעם בחודש. סליחה, חברים. "סטנדרטים נמוכים", זוכרים? נסו באיזו קפטריה של בית חולים. תאמינו לי, האוכל שם יהיה מוצלח יותר ממה שתמצאו אצלנו בשוטף.

וזה מה שהכנו, באותם רגעים נדירים של התעלות:

בואיקוס

לבואיקוס – לחמניות הגבינה הבולגריות – התוודעתי לפני כמה שנים וזאת הייתה, איך לומר, אהבה ממבט ראשון. כשהם מגיחים מהתנור, זהבהבים, תפוחים, שוחים בבריכות קטנות של חמאה מומסת ומשובצים בחתיכות לבנות יותר של גבינה מותכת, כל ההגנות נושרות וכל ההתנגדויות נעלמות. שימו אותי בחדר סגור עם 40 בואיקוס שרק יצאו מהתנור, ואחרי כמה שעות לא תצליחו להוציא אותי ממנו, פשוט כי אין בעולם דלתות גדולות מספיק. מתכון הבואיקוס הראשון שמצאתי ברשת עבר מאז הפעם הראשונה לא מעט גלגולים בהתאם להעדפות אישיות ולמה שבדיוק היה במקרר, עד שהגיע לצורתו הנוכחית.

פיסות אושר קטנות. בואיקוס

פיסות אושר קטנות. בואיקוס


2.5 כוסות קמח תופח
1 גביע שמנת חמוצה
1 חבילת חמאה רכה מאוד
1 קופסת גבינה לבנה
כוס קשקבל מגוררת
כוס גבינת פטה מפוררת/בולגרית מפוררת/צפתית מפוררת
כל גבינה אחרת שישנה בבית, בתנאי שמקפידים שהבצק יישאר דביק ולא רטוב מדי. הפעם הוספתי לתערובת גם כמות נאה של פרמז'ן מגוררת וכמו כן חתיכה של גבינת חמד.
(כ-50 בואיקוס)

מערבבים את כל הרכיבים ולשים היטב עד שהתערובת אחידה פחות או יותר. מגלגלים לכדורים קטנים בידיים רטובות, ומסדרים בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה. אופים בחום בינוני למשך כ20 דקות או עד שהכדורים מזהיבים מאוד.
הערה: אפשר לשמור את הבואיקוס בקופסה אטומה (לא בקירור) עוד יום או יומיים, אבל למען האמת ביום שאחרי האפייה הם כבר מאבדים קצת את הטעם. רצוי לאכול באותו היום.

פריטטה:
לרוב אנחנו מאנשי השקשוקה או החביתה, אבל חייבים להגיד שלפריטטה יש קסם משלה, בעיקר כשמארחים אנשים לבראנץ' בשבת – היא יכולה להאכיל כמה וכמה אנשים ממחבת אחת, מכילה בתוכה את רוב אבות המזון היקרים ללבנו, כלומר ביצים, גבינות ותפוחי אדמה, וטעימה גם אחרי שהיא קצת מתקררת.

בעלת יתרונות מוכחים. פריטטה

בעלת יתרונות מוכחים. פריטטה


6 ביצים טרופות
בצל קצוץ
תפוח אדמה חתוך לקוביות בגודל בינוני
חצי כוס גבינה בולגרית מפוררת
חצי גליל גבינת פרומעז חתוך לדסקיות עבות
מעט קשקבל מגוררת
(ואם יש בבית עוד איזו גבינה קשה, זה הזמן לגרר פנימה גם חתיכה נאה ממנה)
מלח ופלפל.
(מנה לארבעה אנשים רעבים ממש, או לשישה ממוצעים)

בסיר עם מים מבשלים את קוביות תפוח האדמה עד שהן מתרככות קצת (בערך עד אמצע הדרך). לאחר שתפוחי האדמה מתרככים, מסננים את המים ומניחים את תפוחי האדמה להתייבש. מערבבים יחד את הביצים הטרופות, הגבינות (חוץ מאשר גבינת העזים) והתבלינים.
במחבת גדולה שאפשר גם להכניס לתנור מטגנים את הבצל הקצוץ ואת קוביות תפוחי האדמה במעט שמן עד שהבצל מזהיב. שופכים פנימה גם את תערובת הביצים הטרופות והגבינות ומטגנים עוד כמה דקות, עד שהצד התחתון יהיה מטוגן אבל העליון עדיין נוזלי. מסדרים את פרוסות גבינת העזים מלמעלה ומכניסים את המחבת לתנור שחומם לחום בינוני, עד שהפריטטה נאפית ומזהיבה. מוציאים מהתנור, פורסים ומגישים.

לביבות כרישה

אימא שלי מכינה לביבות כרישה מאז שהייתי קטנה וככאלה עברו יחסינו גלגולים שונים, החל מ"לא רוצה!", ועד "אפשר עוד?", אבל השדרוג האמיתי שלהן, מה שהפך אותן ללהיט אמיתי גם אצלה וגם אצלי, היה כשהבנו שאפשר להוסיף להן גבינה. ביום ההוא הפכו לביבות הפראסה השטוחות מן העבר לערמה של קציצות תפוחות ושזופות שאף אחד, כולל כאמור הילדים המבאסים בעולם, לא יכול לעמוד בפניהן.

שלושה תפוחי אדמה בינוניים מקולפים, חתוכים לקוביות
שלוש כרישות בינוניות (רק החלק הלבן) שטופות היטב וחתוכות לטבעות עבות
ביצה אחת
4 כפות פירורי לחם
גבינת קשקבל מגוררת
מעט גבינת פרמז'ן מגוררת
מלח ופלפל
(כמות לערמה יפה מאוד של לביבות. לא ספרתי, אבל לפחות 30)

מבשלים את תפוחי האדמה והכרישה (אפשר ביחד, מה שיחסוך סיר מלוכלך אחד, או לחוד, מה שיחסוך את ההפרדה ביניהם מאוחר יותר. כן, החיים מלאים בבחירות בלתי אפשריות) עד שהם מתרככים. מסננים את המים מהסיר ומפרידים בין תפוחי האדמה לכרישה. מועכים את תפוחי האדמה כמו לפירה, או מגררים אותם על פומפיה. סוחטים את טבעות הכרישה היטב מהמים ומגררים גם אותן (אפשר גם לקצוץ לא דק מדי בסכין). מערבבים בשאר הרכיבים, מתבלים ומלבבים בידיים רטובות לביבות שמנמנות. מטגנים באיזה שמן שמעדיפים עד שהלביבות משחימות.
אפשרות דלת שומן אבל קצת פחות טעימה: במקום לטגן, אופים בתנור בתבנית מרוססת בתרסיס שמן. מגישים לצד רבעי לימון שאותם סוחטים מעל הלביבות לפני האכילה או עם שמנת חמוצה מתובלת בעירית קצוצה.

בקטנה:
קצת מוגזם לקרוא לפטריות ממולאות "מתכון", אבל יחסית לכמות העבודה האפסית שהן דורשות, וגם בכלל, הן מהדברים הטעימים יותר שאפשר לעשות גם בארוחה קלילה.

קופסת פטריות שמפיניון יפות
גליל גבינת פרומעז
חופן אגוזי מלך

קלות להכנה. פטריות ממולאות

קלות להכנה. פטריות ממולאות


שוטפים את הפטריות, עוקרים לכל אחת מהן בזהירות את הרגל כך שנשאר במקומה חלל עגול. את הרגליים אפשר לזרוק או לקצוץ, לטגן ולהוסיף למשהו אחר. אני זורקת. חותכים דסקיות דקות מהפרומעז ודוחסים לתוך הפטרייה עד שהיא מלאה ובעלת בטן קטנה. מהדקים אגוז מלך לכל פטרייה מעל הגבינה, ושולחים לאפייה בתנור בחום בינוני עד שהגבינה מזהיבה והריח ממלא את הבית. מוציאים, מניחים על השולחן וזזים מהר הצידה כדי שהילדים לא ירמסו אתכם בדרך אל האוכל. כשיש באזור גם ילדים קטנים, אפשר לוותר על האגוזים.

חג שמח לכולכם. הבלוג יוצא לחופשה קצרה בקצה מערב, וישוב אחרי שבועות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s