דרקונים של טרום חופש

סרט עם שני בני שבע הוא הזדמנות טובה לשקול מחדש את כל ההנחות המוקדמות שלנו לגבי איכות, אמנות, וכמויות הפעולה מול עלילה בסרטים. "הדרקון הראשון שלי 2", שכבר בשמו יש חוסר סבירות שמנבא את ההמשך, סיפק את הסחורה במלואה, גם לאימא המהגגת וגם לקהל היעד תאב האקשן, הלהבות, התעופה והלהבות. היה פיצוץ.

החיים, זאת בטח לא הפתעה, מלמדים אותנו שיעורים חדשים כל הזמן, גם ואולי בעיקר על דברים שחשבנו שאנחנו שולטים בהם לחלוטין. ואם זה מה שהחיים עושים, תארו לעצמכם מה הורות לילדים עושה. כל העולם שהכרתם מוטל פתאום בספק והיסודות שחשבתם שלעולם לא יתערערו, או אפילו לא חשבתם עליהם בכלל, מתכרסמים יום אחרי יום אחרי יום.
למשל, אחרי תואר אקדמי ועוד אחד, את מתרגלת לחפש בסרטים את הסאבטקסט, את הממד הוויזואלי, את הבנייה ההדרגתית של העלילה. ואז נולד לך ילד, וגדל, ושוב את מבינה שלא הבנת כלום.
הליכה עם שני בני שבע לסרט מפרקת אותך לא רק מהציפיות וההנחות המוקדמות שלך אלא גם מהשכבה היותר, איך נאמר, אינטלקטואלית בך. בעיקר אם מדובר במקרה בשניים שאני לקחתי איתי – בני שבע חכמים ומתוחכמים שכבר ראו המוני סרטים, יודעים את כל התורה ומבינים ללא ספק שמה שחשוב בסרט – כל סרט – הוא דבר אחד: כמות הפיצוצים.
וכך מצאנו את עצמנו עמוסים פופקורן ונכנסים להקרנת עיתונאים של "הדרקון הראשון שלי 2", ובלבנו תקווה אחת: שסרט ההמשך יהיה מגניב לא פחות מהסרט הראשון, ששני בני השבע המדוברים חיבבו עד מאוד.
ובכן. החדשות הטובות הן שכן. הוא סרט שווה להפליא, לדעתם של הצופים שהוא באמת מיועד להם. הדהש"2 הוא סרט עתיר פיצוצים, להבות, צוקי קרח, נסיקות, צלילות, נפילות, התהפכויות, כמעט ונפגע ועוד. אם תלכו אליו לא יעברו עליכם יותר מארבע דקות, באחריות, בלי לראות משהו רועש ומרגש. החדשות הרעות הן שזה הדבר היחיד שיש בו.

אם חוויתם יותר מ-4 דקות בלי אקשן תקבלו את כספכם בחזרה. הדהש"2

אם חוויתם יותר מ-4 דקות בלי אקשן תקבלו את כספכם בחזרה. הדהש"2


כאן, על פי המסורת, מקובל להכניס תקציר של הסרט הקודם ותיאור של הסרט הנוכחי. לא בטוח שבהדהש"2 המסורת הזאת נחוצה במיוחד, אבל למה לא. נזרום.
הדרקון הראשון שלי, כלומר הסרט הקודם, הוא סיפורו של כפר ויקינגים קודר וקשה יום שחיי תושביו מוקדשים לדבר אחד בלבד: מלחמה בדרקונים שמדי פעם תוקפים אותם, או סתם מופיעים בסביבה, או סתם נושמים, באיזושהי פינה של העולם. עד שיום אחד מגלה היקאפ (הבלחה נדירה של חוש הומור בסרט שבאופן כללי לא מכיר בדברים כאלה), בנו הלא יוצלח בציד דרקונים של הצ'יף, שדרקונים הם בעצם די, נו, מעולים. היקאפ והדרקון שהוא מציל ממוות מתיידדים, לומדים לעוף יחד ואחרי הרפתקאות, סכנות והנידוי החברתי הבלתי נמנע משכנעים את הכפר כולו שהרבה יותר כיף לרכוב על דרקון מאשר להרוג דרקון. בנקודה הזאת מסתיים הסרט הראשון ומתחיל הסרט השני, הלא הוא הדרקון הראשון שלי 2 (הדהש"2), שאת העלילה שלו אפשר אולי לסכם ב:טיסה טיסה נפילה צלילה טיסה תגלית פיצוץ טיסה נפילה בום בום בום להבה נפילה גילוי מרגש טיסה להבה בום בום בום רגע סנטימנטלי הרבה מאוד בום בום בום רגע של תובנה להבה בום בום קרח נפילה החברות תנצח בום בום להבה רגע מרגש – הסוף.
מדורג גבוה במדד הבום בום נפילה. הדהש"2

מדורג גבוה במדד הבום בום נפילה. הדהש"2


ייתכן שאתם מרגישים שהתיאור המדובר לא ענה בדיוק על הציפיות מתקציר ראוי לשמו, ובמקרה כזה אני מתנצלת ויכולה להגיד להגנתי רק שהיו שם המון בום וגם כמה נפילות. החדשות הטובות, אם להישאר באותה תבנית דלוחה של חדשות טובות-חדשות רעות, היא שזה לגמרי, לגמרי אפקטיבי. שני בני שבע ואחת קצת יותר, אהמ, מבוגרת, ישבו בעיניים נעוצות במסך ולא הזיזו שום שריר שלא נחוץ להסעת פופקורן מהדלי לפה, במשך סרט באורך מלא עד לסוף (הטוב. באמת חשבתם אחרת?) שאחריו נשארנו עם כמה שאלות ששום גורם לא מצא לנכון להשיב עליהן: למה הרע בסיפור רע כל כך? ולמה הוא נראה כמו ניאנדרתל ולא כמו שאר האנשים בסרט? למה לצ'יף יש קוקיות בזקן? למה הדרקונים מסכימים לשרת את הרע? ולמה הוויקינגים מדברים במבטא רוסי מדובב?
כל אלה, כמו שאפשר להבין, לא פגעו בהנאה שלנו מהסרט. במדד בני השבע, מדובר באחד ממקבצי הבום בום להבה טיסה נפילה בום המוצלחים יותר שראינו בשנים האחרונות, ולא ניתן לזוטות כמו חוסר בעלילה הגיונית להפריע לנו ליהנות ממנו מכל הלב. מה גם, שכמו שסיכמה צופה שנראתה בערך בת 16 ביציאה מהאולם, "יש שם כאילו כפר של טובים שלא אוהבים מלחמה ורע אחד שכן אוהב מלחמה והם מנצחים אותו. עוד סרט של סמולנים, טפו. פעם היו עושים סרטים יותר שווים".
כל אחת והדרקון הראשון שלה. נראה לכן?

כל אחת והדרקון הראשון שלה. נראה לכן?


מדד הפיפי: פעם אחת, אחרי התאפקות מלאת גבורה מלווה במשפט "אימא אני חייב, אבל אני לא רוצה להפסיד כלום". העם, גבירותיי, בהנחה שהעם בן שבע, אמר את דברו.

קוראת, זכרי: הלייק, השיתוף או התגובה הם ברכת שלום. הקפידי עליהם ותזכי למצוות.

עיקר שכחתי: לגיל 5 ומעלה. לא מפחיד כמעט בכלל. מתאים לילדים רגישים, אבל לא לילדים רגישים מאוד (מוות עצוב אחד).

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “דרקונים של טרום חופש

  1. אוי, את הסרט הראשון ראיתי לדעתי קרוב למאה פעמים. איזה כיף שיש עוד אחד ושהוא דבילי כנדרש. רצה לקנות כרטיסים. אולי אפילו ניקח את הילדים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s